מלנומה גרורתית היא שלב מתקדם של סרטן העור שבו התאים הסרטניים התפשטו מעבר לאתר הראשוני בעור לאיברים אחרים בגוף, כמו הריאות, המוח, הכבד ואיברים נוספים. התפשטות זו מציבה אתגר משמעותי לטיפול, ולכן דורשת גישה רפואית מורכבת הכוללת מספר אפשרויות טיפוליות מתקדמות. במאמר זה נדון באבחון, בהשלכות המחלה ובאופציות הטיפוליות הקיימות בשלב 4 של מלנומה גרורתית.
אבחון מלנומה גרורתית
האבחון של מלנומה גרורתית דורש מספר בדיקות מקיפות שמטרתן לזהות את התפשטות המחלה לאיברים מרוחקים. תהליך האבחון כולל הדמיה כל גופית (CT או PETCT) וכן גם MRI מוח. בדיקות אלו משמשות להדמיית איברים פנימיים כמו המוח, הריאות והכבד, ומסייעות בזיהוי גרורות. לציין שבדיקת PET-CT המשלבת טכנולוגיות של PET ו-CT לאיתור פעילות מטבולית חריגה, המאפיינת גידולים סרטניים, בכל רחבי הגוף. לעיתים יש צורך בהוכחה שאכן מדובר במלנומה גרורתית ע"י ביצוע ביופסיה מהגרורה החשודה.
משמעות המחלה בשלב 4
מלנומה בשלב 4 מציינת את התקדמות המחלה למצב שבו תאי הסרטן הגיעו לאיברים אחרים בגוף. מצב זה נחשב למתקדם מאוד ומורכב מבחינה טיפולית, והמטרה העיקרית של הטיפול היא להאט את התקדמות המחלה, להקל על התסמינים ולשפר את איכות החיים של המטופל.
התסמינים של מלנומה גרורתית תלויים באיבר שאליו התפשטה הממאירות ובתגובה האישית של החולה. לרוב הם מתבטאים בעייפות, באובדן תיאבון, בירידה במשקל ובסימנים נוספים האופייניים להופעה של גידול ממאיר. לעיתים יש תסמינים נוספים, שמקורם בהפרעה התפקודית הנוצרת באיבר שבו התמקמו הגרורות. לדוגמה, גרורות במוח עלולות לגרום ללחץ על מבנים חשובים במוח, ולפיכך יכולות להתבטא בחולשה של פלג גוף, בהפרעת דיבור, בפרכוסים ועוד. דוגמה נוספת היא עליית אנזימי כבד בדם כתוצאה מגרורות כבדיות המפריעות לתפקוד התקין של הכבד. גרורות גם עלולות להתמקם בעצמות ולגרום לכאבים או לשברים בעצמות אלה.
חשוב לדעת כי התקדמות המחקר הרפואי מאפשרת כיום לזהות מנגנונים מולקולריים שונים, היוצרים גידולים סרטניים או מעודדים את צמיחתם. פיתוח תרופות חדשניות המוכוונות לנטרול המנגנונים האלה מאפשר כיום להתמודד בהצלחה רבה מבעבר עם מלנומה מתקדמת המוגדרת כמחלה גרורתית, ובכך להאריך חיים ולשפר את איכות החיים. כך, אם בעבר הלא רחוק (2010) תוחלת החיים הצפוייה למטופלים עם מלנומה גרורתית היתה נמוכה מאד, עם סיכויי השרידות של כ-10% בלבד, כיום – שיפורים שחלו בשנים האחרונות בטיפול במלנומה הביאו לכך שכ-50% מחולי המלנומה הגרורתית שורדים כיום במעקב של שמונה שנים ומעלה לאחר האבחון הראשוני של המחלה. מדובר במהפך של ממש בעולם האונקולוגי!
אופציות טיפוליות למלנומה גרורתית
הטיפול במלנומה גרורתית בשלב 4 מתמקד בעיקר בהאטת התקדמות המחלה, בהפחתת תסמינים ובהארכת תוחלת החיים. קיימות מספר גישות טיפוליות מתקדמות, שלעתים משלבות ביניהן לשיפור התוצאה הטיפולית.
אימונותרפיה
אימונותרפיה היא אחת האופציות המרכזיות לטיפול במלנומה גרורתית. תרופות כמו ניבולומאב (Nivolumab), פמברוליזומאב (Pembrolizumab), איפילימומב (Ipilimumab) ורלטלימב (Relatlimab) פועלות על ידי עיכוב חלבונים מסויימים אשר מונעים מהמערכת החיסונית לזהות ולהשמיד את תאי הסרטן. בכך, התרופות מעודדות את המערכת החיסונית של הגוף לתקוף את תאי המלנומה, ומביאות לשליטה ממושכת במחלה אצל חלק מהמטופלים. במקרים מסוימים, שילוב של מספר סוגי אימונותרפיה עשוי להניב תוצאות טובות יותר מאשר טיפול יחיד ולהאריך את תקופת ההישרדות של המטופלים. אצל חלק מהחולים עם מחלה גרורתית נראו נסיגות מחלה מלאות ואף החלמה מלאה!
טיפול ממוקד (Targeted Therapy)
למטופלים עם מוטציה בגן BRAF, מוצעים טיפולים ממוקדים. תרופות כמו דאברפניב (Dabrafenib) וטרמטיניב (Trametinib) פועלות לעיכוב מסלולים ביולוגיים קריטיים להתפתחות תאי המלנומה, ומשיגות תוצאות מהירות וטובות, אם כי לרוב התגובה לטיפול היא זמנית בלבד.
כימותרפיה
בעבר, כימותרפיה הייתה הבחירה הטיפולית העיקרית למלנומה גרורתית, אך כיום היא פחות נפוצה בשל העלייה בשימוש באימונותרפיה ובטיפולים ממוקדים. עם זאת, במקרים שבהם טיפולים אחרים אינם מתאימים או אינם מצליחים, כימותרפיה עדיין יכולה לשמש כאפשרות טיפולית.
סיכום
מלנומה גרורתית בשלב 4 היא מחלה מורכבת ומאתגרת, הדורשת טיפול מותאם אישית ומקיף. עם זאת, שימוש באימונותרפיה ובטיפולים ממוקדים, יחד עם השתתפות במחקרים קליניים, מציעים תקווה חדשה למטופלים המתמודדים עם המחלה בשלב זה.
