מלנומה היא סוג של סרטן המתפתח מתאי המלנוציטים, התאים שמייצרים את הפיגמנט מלנין בעור. ברוב המקרים, מלנומה מופיעה על פני העור ויכולה להתפתח בכל מקום בגוף, אך במקרים נדירים יותר, מלנומה יכולה להופיע גם באיברים אחרים כמו העין, ריריות הגוף והציפורניים. מלנומה של העין היא סוג נדיר של סרטן השייך למשפחת המלנומות, והיא הגידול הסרטני השכיח ביותר בתוך העין. מלנומה עינית מהווה פחות מ-1% מכלל מקרי המלנומה, וכוללת בתוכה שלושה תתי-סוגים שונים:
- מלנומה של הענבייה (Uveal Melanoma / Chorioidal Melanoma): מלנומה תוך-עינית שמתפתחת בתוך העין, בחלק הפנימי והנסתר שלה, ולכן לא ניתן לראותה ללא ציוד מיוחד. זהו הסוג הנפוץ ביותר של מלנומה עינית.
- מלנומה של הלחמית (Conjunctival Melanoma): סוג נדיר של מלנומה המתפתח על פני שטח העין או בחלק הפנימי של העפעפיים.
- מלנומה של עור העפעפיים (Eyelid Melanoma): מתפתחת בחלק העורי החיצוני של העפעף, נחשבת נדירה מאוד ובעלת מאפיינים דומים למלנומה עורית במקומות אחרים בגוף.
הבדלים בין גידולים בעין
לא כל גידול בעין הוא מלנומה. למעשה, מרבית הגידולים המתפתחים בתוך העין הם גידולים שפירים (לא סרטניים), כמו נקודת חן של הענבייה (Uvea), הנפוצה בקרב 5%-10% מהאוכלוסייה, או כתם פיגמנטרי בלחמית ("החלק הלבן" של העין). מרבית הנגעים האלה אינם משתנים ונשארים שפירים, אך במקרים נדירים הם יכולים להפוך למלנומה ממאירה. לכן, במידה ומתגלה נקודת חן בעין, יש להקפיד על מעקב סדיר אצל רופא עיניים.
הגורמים למלנומה של הענבייה
מלנומה של הענבייה נובעת לעיתים מהתפתחות סרטנית של נגעים שפירים קיימים הנקראים "Choroidal Nevi". נגעים אלו מופיעים בתוך העין, מתחת לרשתית, בשכבת הענבייה שמכילה תאי פיגמנט. בניגוד למלנומה עורית, ההתפתחות הממאירה בעין אינה קשורה לחשיפה לקרינת השמש.
הסיכונים והמורכבות של מלנומה של הענבייה
מלנומה של הענבייה היא גידול סרטני מסוכן, שעלול בשלב מתקדם לשלוח גרורות לאיברים אחרים דרך מחזור הדם. בישראל מאובחנים מדי שנה כ-30 עד 40 מקרים חדשים של מחלה זו, לרוב בקרב אנשים בעשור החמישי והשישי לחיים. מדובר בגידול קשה לאבחון, מכיוון שהוא נסתר מהעין. לכן, הוא מתגלה לרוב רק בבדיקת עיניים שגרתית. במקרים רבים אין תסמינים ברורים למלנומה של הענבייה. כאשר מופיעים תסמינים, הם יכולים לכלול הפרעות בראייה כמו טשטוש ראייה, שינויים בשדה הראייה והבזקי אור. בהיעדר תסמינים, המחלה נחשבת למסוכנת יותר בהשוואה לסוגי מלנומה אחרים, בהם הגידול ניתן לזיהוי מוקדם יותר.
אבחון מלנומה של הענבייה
הדרך העיקרית לאבחון ראשוני של מלנומה של הענבייה היא באמצעות בדיקת עיניים שגרתית אצל רופא עיניים, הכוללת הרחבת אישונים. האבחון יכול לכלול צילומים של קרקעית העין, בדיקות אולטרסאונד של העין, ובדיקות דימות ייחודיות. בשל המיקום המורכב של הגידול, לרוב לא מתבצעת ביופסיה, ולכן האבחון מתבסס על בדיקות לא פולשניות ואפיון מורפולוגי מדוייק של הנגע. במלנומה של הענבייה, יש חשיבות מכרעת למימדי הגידול, שכן גידולים גדולים יותר נוטים לשלוח גרורות במהירות גבוהה יותר.
אפשרויות הטיפול במלנומה של הענבייה
הטיפול במלנומה של הענבייה תלוי בגודל ובמיקום הגידול. עבור גידולים קטנים עד בינוניים, ברכיתרפיה (קרינה מקרוב) היא השיטה המקובלת. ברכיתרפיה היא שיטת טיפול קרינתי הממוקדת ישירות בגידול באמצעות מקור קרינה פנימי. שיטה זו מאפשרת הפחתת נזק לרקמות הבריאות סביב הגידול ומסייעת בהגדלת סיכויי ההחלמה. הטיפול כרוך בהחדרת דיסק מתכתי רדיואקטיבי לעין, אשר מצמידים לגידול למשך מספר ימים כדי להשמיד את התאים הסרטניים.
במקרים של גידולים גדולים יותר, ייתכן שיהיה צורך בקרינה סטריאוטקטית (חיצונית) או בניתוח לכריתת גלגל העין (אנוקלאציה). לאחר הניתוח, מתבצע שיקום קוסמטי באמצעות השתלת פרוטזה בעין, אשר מאפשרת מראה טבעי ככל האפשר.
סיכויי ההחלמה במלנומה של הענבייה
אבחון מוקדם של מלנומה של הענבייה הוא קריטי ועשוי להציל חיים. הטיפול במחלה בשלביה המוקדמים משיג שיעורי ריפוי גבוהים של 70%-95%. עם זאת, במקרים בהם המחלה התפשטה לאיברים אחרים (בעיקר לכבד), סיכויי ההחלמה נמוכים מאוד, והטיפול מתמקד בהארכת חיים ובשיפור איכותם.
מלנומה של הלחמית ועור העפעפיים
בנוסף למלנומה של הענבייה, קיימים שני סוגים נדירים יותר של מלנומה עינית: מלנומה של הלחמית, המתפתחת על שטח העין, ומלנומה של עור העפעפיים. מלנומה של הלחמית יכולה להתפשט לבלוטות הלימפה הקרובות ומטופלת באמצעות הסרה כירורגית וקריותרפיה. מלנומה של עור העפעפיים מטופלת בדומה למלנומה עורית.
